1וכל לשון קץ סוף הוא. דבר פשוט דלשון קץ כתרגומו מסוף הוא אבל קשה ימים דכתיב בקרא למה לי בשלמא אי לשון מקץ לאו לשון סוף הוא אלא לשון מקצת כמו מקצה אחיו להלן מז ב משום הכי צריך בקרא למנקט ימים לומר שתי שנים שלימים היו מיום ליום ולא מקצת שתי שנים אלא כיון דמקץ לשון סוף הוא א"כ ימי דכתיב בקרא למה לי. ומתרץ דה"א מקץ לשון מקצת הוא וה"א דכל לשון קץ נמי לשון מקצת הוא אלא היכא שהוא מוכח מן הקרא שהוא לשון סוף להכי כתב הקרא הכא ימים ללמוד שהוא לשון סוף ולא מקצת ומעתה כל לשון קץ סוף הוא. וזה שנקט רש"י וכן כל לשון קץ סוף הוא כלומר כיון דמוכח הכא דמקץ לשון סוף אנו למידין מהכא דכל לשון קץ סוף הוא דקץ קץ לג"ש ודו"ק. נ"ל. ודלא כהרא"ם שכתב דמ"ה נקט כל לשון קץ סוף משא"כ מלת קצה שפעמים מתפרש סוף כמו מקצה ג' שנים דברים יד כח ופעם קצה כמו כרוב אחד מקצה שמות כה יט ופעם קצת כמו ומקצת אחיו להלן מז ב. ואף שכתב כמה פעמים קודם זה בכמה מקומות אין זה קושיא כי כמוהו רבים עכ"ל. וכתב הרא"ם וליכא לאקשויי מקרא דמקץ שבע שנים תעשה שמיטה דברין טו א שפירושו מתחילת השנה השביעית כדכתיב שמות כג יא והשביעית תשמטנה דקרא דמקץ שבע שנים תעשה שמיטה בהשמטת כספים מיירי והשמטת כספים אינה משמטת אלא בסופה. רא"ם. וק"ל:2כל שאר נהרות אינם קרויין יאורים חוץ מנילוס כו'. ה"פ דק"ל למה כתיב על היאור בה"א הידיעה אלא ודאי ה"פ היאור הידוע הנזכר לעיל וקאי על הד' נהרות שכתובים בפ' בראשית לעיל ב יא וא"כ למה לא כתיב בכאן נהר כמו שכתוב שם אלא ודאי אי הוה כתיב נהר לא הייתי יודע על איזה נהר קאי שד' נהרות כתובים לעיל לכך כתיב יאור כלומר הנהר שעשוים יאורים דכל שאר נהרות אינן קרויין יאורין חוץ מנילוס כמו שמפרש ואזיל ונילוס היינו פישון הנזכר לעיל בפרשת בראשית כדפירש רש"י שם וכל שאר נהרות דנקט רש"י קאי אשאר ג' נהרות הכתובים בבראשית:3שכל הארץ עשויין יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה כו'. דקשה לו כיון דקאי אאחד מד' נהרות הנזכרים בבראשית למה לא הזכיר אותו בשמו המיוחד אלא לפי שעשוי יאורים יאורים על ידי בני אדם לכן קראו בשם יאור וכל שאר נהרות אינם עשויים כן:
